בניית
מנורה

תהליכי בנייה ודרכי חיים

את המנורה אשר עליה אני הולך לספר לכם ברשומה זו סיימתי כבר לפני מספר חודשים. תקופה ארוכה שאני מנסה להושיב את עצמי ולכתוב על תהליך הבניה ולצערי אני מרגיש שמשהו בי לא מצליח לעשות זאת. לאחרונה הבנתי שזה אולי מכיוון שאני מנסה לתמצת ולכתוב את הדברים שכנראה לא באמת חשובים לי בתהליך היצירה והבניה. כלומר, אני כל הזמן מנסה לחשוב איך אני אעביר לקוראים את תהליך הבניה ואנסה להעביר תוך כדי כמה שיותר ידע על מנורה זו, על מנת שיוכלו לקחת אותו ולהשתמש בו. אך אני מבין כעת, שדבר זה לא באמת אפשרי וכנראה שלא בזה אני צריך להתעמק. הרי אף אחד מאתנו לא יהפוך להיות נגר מלקרוא איזה פוסט באינטרנט או לראות איזה סרטון ביוטיוב, כמובן שנוכל לצמוח ולהשכיל בידע שלנו, אך כדי להתקדם במקצוע זה אנו צריכים להשחיז את הכלים ולעבוד עם הידיים. ואולי זוהי באמת הנקודה בשבילי, הדרך שבה אני עושה את הדברים. ואולי זוהי בעצם הסיבה שאני כל כך אוהב את המקצוע שלי וכל כך מעריך את העבודה שלנו, כי זה לא אפשרי לעשות אותה בלי לעבור בה תהליך ודרך. לא לומדים להשחיז, להקציע, לסרטט, להתבונן, לתכנן ולהבין עץ ביום אחד, לומדים זאת מתהליך ארוך של שנים, שיש בו עליות וכמובן שיש בו גם מורדות, יש בו המון למידה צמיחה וגדילה. אני זוכר שבתחילת דרכי כנגר הייתי מוצא את עצמי משותק מהאתגרים אשר ניצבו מולי במקצוע, מעין פיק ברכיים כזה של מה עושים עכשיו… ולמה בעצם אני מספר לכם על כך, מהסיבה הפשוטה שאחד הדברים הכי משמעותיים שהביאו אותי לבנות מנורה זו הוא זה שיום אחד דפדפתי במגזין נגרות וראיתי מאמר על סוג מסוים של צורת בנייה יפנית. ראיתי פנל עץ הבנוי בשתי וערב ובכל קוביה שנוצרת יש דוגמא, אשר כולן ביחד יוצרות צורה מדהימה ואין סופית כזאת שאתה יכול למצוא את עצמך מסתכל עליה כמה שעות. ברגע שראיתי את זה, קצב הלב שלי עלה והבנתי שיש פה אתגר. אך במקום להרגיש את פיק הברכיים הזה אשר דיברתי עליו, הרגשתי התרגשות והתלהבות, מעין תחושה של "אני מוכן לצאת למשימה". היה לי ברור שהמשימה הולכת להצליח, כי הייתי שם בצורה כנה, מוכן לעמוד באתגרים ולהתמודד עם העליות והמורדות שיגיעו. כי כמו שאמרתי, זוהי הדרך, היא אינה ישרה, אנו רק צריכים להיות מוכנים ללכת בה.

אז כמו שכבר הבנתם בניתי מנורה. אוכל לומר שחילקתי את תהליך בנייתה לשניים. היה שם את החלק המאתגר ,אשר קצת למענו יצאתי לבנות רהיט זה ובנוסף היה שם את החלק  שהיה לי פשוט נעים וקל. אני חייב להוסיף ולומר שכמעט בכל רהיט שאני בונה חשוב לי שמצד אחד יהיה בו משהו שיקפיץ אותי קדימה מבחינה מקצועית וגם חשוב לי שהיה בו את הפן הנעים, של פשוט לתרגל את אשר אני יודע לעשות. אז קודם כל התחלתי מלהבין איך אני בונה את הפנלים אשר סיפרתי לכם עליהם בפסקה הראשונה. לאחר שהבנתי את הדרך ופתרתי את סימני השאלה שהיו לי על ידי בנייה של מודל, כמו שאני תמיד עושה, בניתי מודל של גוף המנורה והבנתי את המידות והפרופורציות של הרהיט. היה לי ברור שאני רוצה שתהיה קונטרסטיות ומשחק צבעים בין גוף המנורה, שבחרתי לעשות אותו מספאלי, ובין הפנלים שקלועים בתוכו, אשר אותם עשיתי מברוש. לאחר שתכננתי את צעדיי ובחרתי את החומר, הרגשתי מוכן לצאת לדרך. החלטתי להתחיל אותה מהחלק המאתגר שלה והוא בניית הפנלים אשר עליהם סיפרתי לכם. ואני חייב לומר שזה היה תענוג צרוף. קודם כל הבחירה לעבוד עם הברוש היתה אדירה, קיבלתי מחברי חן פרוסה מדהימה של ברוש עם סיביים צפופים וישרים והיה תענוג לעבד אותה עם הכלים ולהיות מוקף בכל הריח המדהים אשר עולה מהעץ. הבנייה של פנלים אלו גרמה לי לעבוד כמעט אך ורק עם הכלים הידניים שלי ומצאתי את עצמי יושב עשרות שעות ליד שולחן הנגרים שלי, מכין פאזל של עשרות חלקים החתוכים למידות שונות ומוקצעים בזויות שונות, אשר כולם ביחד מרכיבים את הדוגמא שאתם רואים כאן. דבר זה גרם לי הנאה רבה והזכיר לי שוב כמה אני אוהב עץ וכמה אני אוהב לעבוד עם כלי העבודה הידניים שלי. לאחר סיום הפנלים בניתי את גוף המנורה מהספלי. מי שמכיר, עץ זה ידוע בכך שבדרך כלל יש בו סיבים מאוד מסובכים וקשה מאוד לעבד אותו עם הכלים הידניים. היו לי כמה קורות ספלי ולפני שבחרתי את החתיכה שלי הקצעתי כל אחת ובחרתי את זו שהגיבה הכי טוב להקצעה. באמת זו הייתה חתיכה מדהימה .בסופו של דבר מצאתי את עצמי עובד אך ורק עם כלים חותכים ללא נגיעה של ליטוש בעץ, דבר אשר מאוד חשוב לי וחששתי ממנו לפני שהתחלתי לעבוד עם עץ זה.

אני חייב להודות ליזהר נוימן היקר והמוכשר על ייצור הנייר למנורה ועל הדרכתו. יזהר הוא איש מקסים ובעל מקצוע מדהים אשר מייצר תות נייר. בית המלכה שלו נמצא בכפר ג'ת ואני מאוד שמח על ההזדמנות לבצע אתו שיתוף פעולה. הגעתי ליזהר עם הפנלים המוכנים והוא לימד אותי להדביק עליהם את הנייר שהוא מייצר. וכך בילינו בוקר ביחד כאשר אני עובד על המנורה והוא מייצר נייר, זה היא מלמד מאוד וכייף גדול בשבילי.

ובנוסף אני רוצה להודות לרוני ודוד, חברים שלי, שהתחתנו בקיץ האחרון ולמענם בניתי את המנורה. הם היו מקור השראה גדול בדרך ובתהליך, וכיף גדול לראות אותם נהנים ממנה בביתם המשותף.

אז כמו תמיד, אני מאחל לכולנו הרבה הנאה באשר אנו עושים, והכי חשוב שנהיה מחוברים לדרך ולתהליך היצירה .

אורן