עונות
מעבר…..

אהלן חברים! מי מכם שקרא את הרשומות הקודמות שלי, יודע שבבלוג זה אני אוהב לשתף בדברים שהם יותר ברמה המחשבתית. את הידע שלי אני מעביר לתלמידיי בבית הספר ומשתדל לשתף אותו כמה שיותר ברשתות החברתיות. כאן, זהו המקום עבורי לשתף אתכם בתחושות הרקע העמוקות יותר המלוות אותי בחיי.

השבוע שלי בנוי כך שחצי מהשבוע (ראשון עד שלישי) אני עובד בנגרות ובונה רהיטים ובחצי השני (רביעי עד שישי) אני מלמד נגרות. בימים אלו אני בתקופה כזו שאני בין עבודות נגרות וממש לפני כניסה לפרויקט של 14 דלתות הזזה יפניות, פרויקט שלהנחתי יעסיק אותי מספר חודשים ואני מאוד מתרגש ממנו. אך למה אני משתף אתכם בזה? בחלון הזמן הזה החלטתי שאני מגשים את בקשתה של אשתי, שכבר מספר שבועות אומרת לי: "אולי כבר תעשה מיטה לרפאל" (הבן הקטן שלנו שישן על מזרון על הרצפה). ואני, מאוד רוצה לעשות זאת, אך אינטנסיביות החיים מלווה אותנו כל הזמן ולא תמיד זה יוצא. אז פתאום נוצרה לה הזדמנות ולקחתי אותה בשתי ידיי. הבנתי שאני רוצה לעשות משהו די פשוט עם מחברים נחמדים ובאווירה עיצובית שתתאים לילד בן שנה. שרבטתי משהו במחברת שלי, כמו שאני מתחיל כל רהיט, נסעתי למחסן העצים המקומי ואספתי כמה קורות מקסימות של צפצפה, שזה עץ מאוד פשוט, אך אני חייב לומר שיש לי חיבה רבה אליו. כך יצא שתוך יומיים של הסתגרות בנגריה יצאה מיטה מתוקה עם מחברי זנביונה בולטים ורכים, עם תנועה עדינה בצורה ובסיבים וגימור של הקצעה ידנית. בקיצור, כל מה שאני אוהב לעשות בנגרות. הבאתי את המיטה הביתה והיתה בהחלט שמחה והילולה גדולה בשכונה, כל הילדים קיפצו עליה והיו מבסוטים. אני חייב לומר שהתמוגגתי מאושר בתוך תוכי, מכיוון שזוהי תחושה מדהימה לעשות משהו למישהו שאתה כל כך אוהב.

אז המיטה סוף סוף הושלמה ורפאל ישן עליה לילה אחד מבלי להתעורר אפילו פעם אחת!. אני ואשתי כל כך שמחנו ואמרנו לעצמינו שהוא כנראה ממש חיכה לזה, אך אל תדאגו למחרת הכל חזר לקדמותו, הילד חזר לעצמו במהרה ועדין מתעורר מספר לא מבוטל של פעמים בלילה…. הכל טוב, כך הם החיים!!!!
בתוך כל הבנייה של רהיט זה שוב התחדדה בי ההבנה שאני חייב להיות כל הזמן בעשייה ויצירה, שזהו מקור הדברים עבורי. בעקבות זאת, התחלתי השבוע לבנות שולחן סלון חמוד וקטן, גם אותו אשתי ביקשה כבר מלפני הרבה מאוד זמן… השולחן בנוי מגרוויליאה חסונה אשר קניתי לפני כשנתיים פלוס. החומר שוכב אצלי מאז ואף היה לי סרטוט שעשיתי בזמנו. נכנסתי בתחילת השבוע לסדנה, השחזתי את המקצועה שלי, הדבקתי את הפלטה ועכשיו אני מתעסק בעיצוב מחודש של השולחן, מושיב ומסדר אצלי דברים בראש. התחושה הזאת של לחשוב ולהתעסק ברהיטים בחלק גדול מהזמן, לבנות אותם ולתת להם להיות חלק מהיום יום שלי, זוהי הסיבה שאני כאן, בונה ומלמד. וזוהי הדרך עבורי!!!

אז בקרוב תמונות של השולחן הגמור, ולבינתיים חג אורות שמח לכולנו
אורן